האירוויזיון הזכיר לי, למה אסור לי להתלהב

בגיל הנעורים מאוד חשוב לנו להיות מקובלים ואהובים על ידי החברים שלנו ולכן לקחתי מאוד ברצינות את מה שהחברה שלי אמרה שם. הבנתי שלהראות התלהבות זה לא מגניב, לראות את היופי בכל דבר זה ממש לא מקובל. אולי עדיף לשתוק? כי אם אראה יותר מידי התלהבות זה יבוא כנגדי.

וככה נוצר המנגנון הזה ששמר והגן עלי עד אותו שידור האירוויזיון. הרי התת מודע תמיד שומר עלינו, המטרה שלו שלא נפגע, שלא נחווה אכזבה  או כאב ושלא נותקף.

וככה בעצם הפסקתי להתלהב, אם כבר התלהבתי אז דיי בקטנה ובצניעות, התביישתי להגיד שמשהו יפה כדי שלא יתנפלו עלי. בתוכי ישב העלבון על אותו אירוע וכל מה שקרה שם.

למרות שאני עוסקת בתחום המודעות כל כך הרבה זמן, האירוע הזה היה כל כך עמוק בתת המודע שלי שלא זיהיתי אותו עד לערב חצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2019. 

ככה זה עם הדפוסים שמשפיעים עלינו, הם יושבים עמוק בתת המודע ומנהלים אותנו, יש להם כוונה טובה, לשמור לא נפגע שוב. אבל האמת היום אני כבר לא הייתי נותנת לזה להשפיע עלי בצורה כזו.